<h1>ראבי"ה סימן תרפ"ז</h1>
<h2>דף מא:</h2>
תנו רבנן ולקחתם לכם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול מכאן אמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב ראשון של חג בלולבו של חבירו אלא אם כן נותנו לו במתנה ומעשה ברבן גמליאל וכו' שלקחו באלף זוז וכו' למה לי למימר שלקחו באלף זוז להודיעך כמה חביבות עליהן המצות. ומתנה על מנת להחזיר שמה מתנה. ולעיל פירשתי לה שפיר. ולא דמיא למתנה דבית חורון דנדרים [מ"ח ע"א] דתנן כל מתנה שא[ם הקדישה] אינה מקודשת אינה מתנה, דבירושלמי [נדרים פ"ה ה"ו] מפורש משום שלשם בהערמה היה ואפילו שעה אחת לא נתכוין לתת [לו שיהנה המקבל], מדאמרינן ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל, [אבל הכא שנותן לו שיהנה ממנו] ואם [יאבדנו] עד שלא החזירו מחייב לשלמו לנותן (ד)הואיל ונהנה מתנה הוי.
